דברים לזכרו 20-06-07 מנכדתו עדי / עדי קפרא (נכדתו)
איך אהבתי את סבי ואף אחד לא ידע עד
כמה,איך אהבתי את סבי והוא תמיד החזיר
לי שוב לטובה,אף פעם לא החזיר לי לרעה,
עמנואל מבחוץ היה איש יפה תואר ומלבושו
היה תמיד מתאים לו,אבל הכי חשוב זה
מה שהוא היה מבפנים ומה שהוא הוציא
מכל הלב ,אהבתי את אופי הלב המסור של
סבא ורצונו הרב להוציא את האופי הנהדר
מתוך לבו המסור והאוהב כל כך את נכדיו
ואת כל בני האדם מסביבו,הוא היה חם
בשבילנו ,הנכדים והיה חם לכל בני המשפחה
וידע את דרך החיים, דרך התורה ,
כמה הוא צחק וכמה הוא חייך ,כמה הוא
צייר איתי וכמה הוא שיחק ,כמה הוא טרח
וכמה הוא עבד...את כל זה הוא הוציא מהלב
ומהנשמה ,אני יודעת שאם סבא נפטר אז הוא יהיה בגן העדן ויהיה לו טוב שם וב"ה תהיה תחיית המתים והוא יקום לתחייה כבן אדם טוב לב כמו שהיה פעם.
עדי נכדתו.
סבא עמנואל
סבא עמנואל היה יקר לי מכל דבר אחר.
סבא עמנואל היה בילדותו ועד מותו יפה תואר.
אין עוד אחד כמותו, אני מסתכלת על תמונות מזכרת וכל פעם הוא מתלבש אחרת .
וזה בכלל לא משנה לי כי כל פעם מה שהוא לבש זה היה מתאים לו ,
הוא אהב לצייר איתי ואני אהבתי לצייר איתו.
עד ששנה שעברה המחלה הארורה ושמה "מחלת הסרטן" ......
אני מאוד מעריצה עד היום את מסירות האהבה שסבתא נתנה לו ואת הרצון שנתנה לו בלב שלם ובגלל מסירות הנפש הזאת הבנתי שסבא לא רוצה להקשות עליה. ובגלל זה רצה להיאבק במחלה בעצמו.
אבל ככל שהרופאים טיפלו ,סבתא נתנה את כל מסירות הנפש בשבילו וסבא נאבק במחלת הסרטן.
אני בטוחה שהיצר הרע השתלט עליו ועצר את נשימתו או שזו קללה משמים.
עמנואל היה איש יפה תואר מאז שהיה ילד, כולם זוכרים אותו ונזכור אותו לעולם, הוא היה מורה בבית הספר "שורשים" ולימד מול כולם. הוא היה הכי טוב בעיני כל העולם אבל לצערנו הרב הוא נפטר לפני מספר חודשים, אנחנו כל כך עצובים, ביום אחד אחרי שאני (הנכדה שלו) ואחי הגדול חזרנו מבית הספר ישר שאלנו את אימנו מה שלום סבא, האם הוא חי או מת? קיויתי לטוב אבל זה ממש לא עזר, אמא אמרה לי "סבא נפטר" אחרי שאמרה לנו אמנו שסבא נפטר ישר שנינו פרצנו בבכי וגם אמנו שאהבה אותו נורא פרצה בבכי, הוא היה כמו אבא שלה כי לאמנו לא היה אבא כי שהייתה ילדה הוא מת,וזה כל כך עצוב לי שאין לי אפילו סבא אחד,לא מצד אמא ולא מצד אבא. כשהייתי בהלויה לזכרו לא יכולתי להסתכל, אני, אחי ואמי התחלנו לבכות, ועוד רוצה שכולם יכבדו אותו ויאהבו אותו .
לאבא ,אני רוצה מאוד לשפר את מצב
רוחך ולהחזיר ללבך את מצב הרוח הטוב.
אני גם עצובה עדיין שסבא נפטר אבל
צריך להמשיך בדרך הנכונה ולהתפלל כל
יום ולעשות את מיטב יכולתך ולשמור
אותו בלב בלי תגובה של עצב ובכי ,
רק שמחה שסבא לא סובל,טוב לו למות
מאשר לסבול ,אני לא יכולה להרגיש את
רגשותיך ואתה לא יכול להרגיש את
רגשותיי אבל תדע לך שאם הייתי יכולה
להרגיש את הרגשות שלך כלפי סבא הייתי
יכולה לעזור לך. אני מבינה אותך ,
אביעד,הראל וסבתא וכל הדודים והאחיינים
על העצב הרב ,מעדי.
לסבתי היקרה !
תודה על מאמצייך הרבים כדי לרפא את סבא עמנואל ואני רוצה להודות לך גם על מסירות הנפש,החום והכי חשוב לי זה האהבה ,
לך היה קשה אבל התרגלת ,הייתה לך סבלנות רבה ורצון,אם היו לו מילים לא מובנות היית יכולה לתקשר איתו אפילו שלא הבנת את דבריו. אני לא מדברת רק על האהבה לסבא עמנואל, אני מדברת גם על האורחים שאת כל אחד את מקבלת ברצון ובאהבה ועל כל הזמן שאת מארחת אותנו , הנכדים, אבינו וכלתך,אני כל כך אוהבת אותך על מה שאת מכינה לנו בשבתות ומבשלת לנו ואפילו קונה לנו ,
את קונה לי ולעומר ממתקים וחטיפים ונותנת לנו הכל .
|
לקריאה
סגור
